תל אביב

העתקת מילות השיר

פֹּה הִשְׂתָּרְעוּ רַק מִדְבָּר וְשָׁמַיִם וּבֵינֵיהֶם רַק הָעַיִט הַטָּס אָז לֹא הָיוּ פֹּה אֲפִילוּ הַמַּיִם לֹא רַק עָסִיס וְגָזוֹז וְתַסָּס אָז בַּבִּיצָה עוֹד רָבְצוּ הַגָ'מוּסִים אָז עוֹד מָשַׁל הַיָּתוּשׁ הַמֵּמִית אָז לֹא הָיְתָה עוֹד תְּנוּעַת אוֹטוֹבּוּסִים אָז עוֹד הָיְתָה רַק תְּנוּעָה צִיּוֹנִית כְּבִישׁ מִשְׂתָּרֵעַ, אוֹטוֹ נוֹסֵעַ שְׂמֹאלָה, יָמִינָה, סָבִיב מַה הַמְּהוּמָה פֹּה? מִי פֹּה וּמַה פֹּה? פֹּה הִיא הָעִיר תֵּל אָבִיב תֵּל אָבִיב, תֵּל אָבִיב רוֹעֲדִים פִּגּוּמִים, מְכוֹנָה מְעַרְבֶּלֶת הָבוּ זִיפְזִיף, דְּלָיִים, הָבוּ זִיפְזִיף וָמֶלֶט פֹּה מַרְקִיעַ בִּנְיָן - מִי יָעִיז לְהַחְרִיב? פֹּה בּוֹנִים פּוֹעֲלִים אֶת הָעִיר תֵּל אָבִיב סַבָּל מִתֵּימָן - "שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם" פִּגּוּם שֶׁל בִּנְיָן מִתַּמֵּר לַשָּׁמַיִם לוֹרִי נוֹסֵעַ - עָפוֹת לְבֵנִים וְזֶמֶר בּוֹקֵעַ - מוֹכְרֵי עִתּוֹנִים "הָאָרֶץ", "דָּבָר", חֲצִי גְּרוּשׁ - לֹא בְּיֹקֶר "פָּלֵסְטַיְן פּוֹסְט לָאִינְגְלִיזִים", "הַבֹּקֶר" הַבִּיזְנֶס מַצְלִיחַ - צְרִיחוֹת מַרְעִישׁוֹת עַמְךָ יִשְׂרָאֵל אוֹהֵב חֲדָשוֹת הָעִיר מִתְגַּלְגֶּלֶת, זוֹרֶמֶת הַיָּמָה בִּגְדֵי רַחֲצָה, מַגָּבוֹת וּפִּיגָ'מָה גָּזוֹזִים, תַּסָּסִים, מִיץ פָּזִים וְקָש עִירֵנוּ מוֹדֶרְנִית, רִיבְיֶרָה מַמָּשׁ הַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה עַל הָרֹאשׁ עַד טִמְטוּם בָּחוּר בְּפִּיגָ'מָה - אִשָּׁה בְּלִי כְּלוּם הִיא רַק מִתְגַּנְדֶּרֶת, זֶה רַק לְשֵׁם סְפּוֹרְט וּבְכָל זֹאת, חֲבִיבָה, עוֹשִׂים לָךְ רַפּוֹרְט עֶגְלוֹת יְלָדִים - הִסְתַּכֵּל נָא, שׁוֹטֵר בְּכָל עֲגָלָה פֹּה תִּינוֹק וְיוֹתֵר הַבִּיזְנֶס מַצְלִיחַ, כֻּלָּם נֶחְמָדִים עַמְךָ יִשְׂרָאֵל אוֹהֵב יְלָדִים כְּבִישׁ מִשְׂתָּרֵעַ... יֵשׁ נָמָל בְּלִיבֶרְפּוּל בְּמַרְסֶלְיָה יֵש נָמָל נְמָלֵנוּ הוּא קָטָן אַךְ יָדוּעַ בַּקָּהָל הוּא נוֹלַד זֶה לֹא מִכְּבָר הוּא צָעִיר וּפְּרִימִיטִיבִי אַךְ אִמְרוּ מַה שֶּׁתֹּאמְרוּ הוּא שֶׁלָּנוּ, תֵּל אָבִיבִי אוֹטוֹבּוּסִים נֵחְפָּזִים בַּמִּטְעָן הַתַּפּוּזִים וְרָצוֹת הָעֲגָלוֹת בַּהֲמוֹן קוֹלֵי קוֹלוֹת. מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל יֵשׁ נָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל נָמָל בְּיִשְׂרָאֵל! הוֹי נָמָל, הוֹי נָמָלִי, יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי. יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי, הוֹי נָמָל הוֹי נָמָלִי. הוֹי נָמָל הוֹי נָמָלִי יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי. יָא חַי לִי לִי הַנָּמָל הַמֶּזַח בּוֹקֵעַ גַּל בַּסּוּפָה וְגַם בַּסַּעַר לָעוֹלִים נִפְתַּח פֹּה שַׁעַר, בּוֹאִי, בּוֹאִי אֳנִיָּה הַעֲלִי לִי עֲלִיָּה. עֲלִיָּה לִי הַעֲלִי – יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי – עֲלִיָּה לִי הַעֲלִי עֲלִיָּה לִי הַעֲלִי – יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי כְּבִישׁ מִשְׂתָּרֵעַ... תֵּל אָבִיב, תֵּל אָבִיבפה השתרעו רק מדבר ושמיים וביניהם רק העיט הטס אז לא היו פה אפילו המים לא רק עסיס וגזוז ותסס אז בביצה עוד רבצו הג'מוסים אז עוד משל היתוש הממית אז לא הייתה עוד תנועת אוטובוסים אז עוד הייתה רק תנועה ציונית כביש משתרע, אוטו נוסע שמאלה, ימינה, סביב מה המהומה פה? מי פה ומה פה? פה היא העיר תל אביב תל אביב, תל אביב רועדים פיגומים, מכונה מערבלת הבו זיפזיף, דליים, הבו זיפזיף ומלט פה מרקיע בניין - מי יעיז להחריב? פה בונים פועלים את העיר תל אביב סבל מתימן - "שרוכי נעליים" פיגום של בניין מיתמר לשמיים לורי נוסע - עפות לבנים וזמר בוקע - מוכרי עיתונים "הארץ", "דבר", חצי גרוש - לא ביוקר "פלסטיין פוסט לאינגליזים", "הבוקר" הביזנס מצליח - צריחות מרעישות עמך ישראל אוהב חדשות העיר מתגלגלת, זורמת הימה בגדי רחצה, מגבות ופיג'מה גזוזים, תססים, מיץ פזים וקש עירנו מודרנית, ריביירה ממש השמש מכה על הראש עד טמטום בחור בפיג'מה - אישה בלי כלום היא רק מתגנדרת, זה רק לשם ספורט ובכל זאת, חביבה, עושים לך רפורט עגלות ילדים - הסתכל נא, שוטר בכל עגלה פה תינוק ויותר הביזנס מצליח, כולם נחמדים עמך ישראל אוהב ילדים כביש משתרע... יש נמל בליברפול במרסליה יש נמל נמלנו הוא קטן אך ידוע בקהל הוא נולד זה לא מכבר הוא צעיר ופרימיטיבי אך אמרו מה שתאמרו הוא שלנו, תל אביבי אוטובוסים נחפזים במטען התפוזים ורצות העגלות בהמון קולי קולות. מי פילל ומי מילל יש נמל בישראל, מי פילל ומי מילל נמל בישראל! הוי נמל, הוי נמלי, יא חי לי לי עמלי. יא חי לי לי עמלי, הוי נמל הוי נמלי. הוי נמל הוי נמלי יא חי לי לי עמלי. יא חי לי לי הנמל המזח בוקע גל בסופה וגם בסער לעולים נפתח פה שער, בואי, בואי אנייה העלי לי עליה. עליה לי העלי – יא חי לי לי עמלי יא חי לי לי עמלי – עליה לי העלי עליה לי העלי – יא חי לי לי עמלי כביש משתרע... תל אביב, תל אביב
מילים: נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי
לחן: משה וילנסקי
כתיבה: 1936
הלחנה: 1936

פֹּה הִשְׂתָּרְעוּ רַק מִדְבָּר וְשָׁמַיִם
וּבֵינֵיהֶם רַק הָעַיִט הַטָּס
אָז לֹא הָיוּ פֹּה אֲפִילוּ הַמַּיִם
לֹא רַק עָסִיס וְגָזוֹז וְתַסָּס
אָז בַּבִּיצָה עוֹד רָבְצוּ הַגָ'מוּסִים
אָז עוֹד מָשַׁל הַיָּתוּשׁ הַמֵּמִית
אָז לֹא הָיְתָה עוֹד תְּנוּעַת אוֹטוֹבּוּסִים
אָז עוֹד הָיְתָה רַק תְּנוּעָה צִיּוֹנִית

כְּבִישׁ מִשְׂתָּרֵעַ, אוֹטוֹ נוֹסֵעַ
שְׂמֹאלָה, יָמִינָה, סָבִיב
מַה הַמְּהוּמָה פֹּה?
מִי פֹּה וּמַה פֹּה?
פֹּה הִיא הָעִיר תֵּל אָבִיב
תֵּל אָבִיב, תֵּל אָבִיב

רוֹעֲדִים פִּגּוּמִים, מְכוֹנָה מְעַרְבֶּלֶת
הָבוּ זִיפְזִיף, דְּלָיִים, הָבוּ זִיפְזִיף וָמֶלֶט
פֹּה מַרְקִיעַ בִּנְיָן - מִי יָעִיז לְהַחְרִיב?
פֹּה בּוֹנִים פּוֹעֲלִים אֶת הָעִיר תֵּל אָבִיב

סַבָּל מִתֵּימָן - "שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם"
פִּגּוּם שֶׁל בִּנְיָן מִתַּמֵּר לַשָּׁמַיִם
לוֹרִי נוֹסֵעַ - עָפוֹת לְבֵנִים
וְזֶמֶר בּוֹקֵעַ - מוֹכְרֵי עִתּוֹנִים
"הָאָרֶץ", "דָּבָר", חֲצִי גְּרוּשׁ - לֹא בְּיֹקֶר
"פָּלֵסְטַיְן פּוֹסְט לָאִינְגְלִיזִים", "הַבֹּקֶר"
הַבִּיזְנֶס מַצְלִיחַ - צְרִיחוֹת מַרְעִישׁוֹת
עַמְךָ יִשְׂרָאֵל אוֹהֵב חֲדָשוֹת

הָעִיר מִתְגַּלְגֶּלֶת, זוֹרֶמֶת הַיָּמָה
בִּגְדֵי רַחֲצָה, מַגָּבוֹת וּפִּיגָ'מָה
גָּזוֹזִים, תַּסָּסִים, מִיץ פָּזִים וְקָש
עִירֵנוּ מוֹדֶרְנִית, רִיבְיֶרָה מַמָּשׁ
הַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה עַל הָרֹאשׁ עַד טִמְטוּם
בָּחוּר בְּפִּיגָ'מָה - אִשָּׁה בְּלִי כְּלוּם
הִיא רַק מִתְגַּנְדֶּרֶת, זֶה רַק לְשֵׁם סְפּוֹרְט
וּבְכָל זֹאת, חֲבִיבָה, עוֹשִׂים לָךְ רַפּוֹרְט
עֶגְלוֹת יְלָדִים - הִסְתַּכֵּל נָא, שׁוֹטֵר
בְּכָל עֲגָלָה פֹּה תִּינוֹק וְיוֹתֵר
הַבִּיזְנֶס מַצְלִיחַ, כֻּלָּם נֶחְמָדִים
עַמְךָ יִשְׂרָאֵל אוֹהֵב יְלָדִים

כְּבִישׁ מִשְׂתָּרֵעַ...

יֵשׁ נָמָל בְּלִיבֶרְפּוּל
בְּמַרְסֶלְיָה יֵש נָמָל
נְמָלֵנוּ הוּא קָטָן
אַךְ יָדוּעַ בַּקָּהָל
הוּא נוֹלַד זֶה לֹא מִכְּבָר
הוּא צָעִיר וּפְּרִימִיטִיבִי
אַךְ אִמְרוּ מַה שֶּׁתֹּאמְרוּ
הוּא שֶׁלָּנוּ, תֵּל אָבִיבִי

אוֹטוֹבּוּסִים נֵחְפָּזִים
בַּמִּטְעָן הַתַּפּוּזִים
וְרָצוֹת הָעֲגָלוֹת
בַּהֲמוֹן קוֹלֵי קוֹלוֹת.
מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל
יֵשׁ נָמָל בְּיִשְׂרָאֵל,
מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל
נָמָל בְּיִשְׂרָאֵל!
הוֹי נָמָל, הוֹי נָמָלִי,
יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי.
יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי,
הוֹי נָמָל הוֹי נָמָלִי.
הוֹי נָמָל הוֹי נָמָלִי
יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי.

יָא חַי לִי לִי הַנָּמָל
הַמֶּזַח בּוֹקֵעַ גַּל
בַּסּוּפָה וְגַם בַּסַּעַר
לָעוֹלִים נִפְתַּח פֹּה שַׁעַר,
בּוֹאִי, בּוֹאִי אֳנִיָּה
הַעֲלִי לִי עֲלִיָּה.

עֲלִיָּה לִי הַעֲלִי – יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי
יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי – עֲלִיָּה לִי הַעֲלִי
עֲלִיָּה לִי הַעֲלִי – יָא חַי לִי לִי עֲמָלִי

כְּבִישׁ מִשְׂתָּרֵעַ...

תֵּל אָבִיב, תֵּל אָבִיב
פה השתרעו רק מדבר ושמיים
וביניהם רק העיט הטס
אז לא היו פה אפילו המים
לא רק עסיס וגזוז ותסס
אז בביצה עוד רבצו הג'מוסים
אז עוד משל היתוש הממית
אז לא הייתה עוד תנועת אוטובוסים
אז עוד הייתה רק תנועה ציונית

כביש משתרע, אוטו נוסע
שמאלה, ימינה, סביב
מה המהומה פה?
מי פה ומה פה?
פה היא העיר תל אביב
תל אביב, תל אביב

רועדים פיגומים, מכונה מערבלת
הבו זיפזיף, דליים, הבו זיפזיף ומלט
פה מרקיע בניין - מי יעיז להחריב?
פה בונים פועלים את העיר תל אביב

סבל מתימן - "שרוכי נעליים"
פיגום של בניין מיתמר לשמיים
לורי נוסע - עפות לבנים
וזמר בוקע - מוכרי עיתונים
"הארץ", "דבר", חצי גרוש - לא ביוקר
"פלסטיין פוסט לאינגליזים", "הבוקר"
הביזנס מצליח - צריחות מרעישות
עמך ישראל אוהב חדשות

העיר מתגלגלת, זורמת הימה
בגדי רחצה, מגבות ופיג'מה
גזוזים, תססים, מיץ פזים וקש
עירנו מודרנית, ריביירה ממש
השמש מכה על הראש עד טמטום
בחור בפיג'מה - אישה בלי כלום
היא רק מתגנדרת, זה רק לשם ספורט
ובכל זאת, חביבה, עושים לך רפורט
עגלות ילדים - הסתכל נא, שוטר
בכל עגלה פה תינוק ויותר
הביזנס מצליח, כולם נחמדים
עמך ישראל אוהב ילדים

כביש משתרע...

יש נמל בליברפול
במרסליה יש נמל
נמלנו הוא קטן
אך ידוע בקהל
הוא נולד זה לא מכבר
הוא צעיר ופרימיטיבי
אך אמרו מה שתאמרו
הוא שלנו, תל אביבי

אוטובוסים נחפזים
במטען התפוזים
ורצות העגלות
בהמון קולי קולות.
מי פילל ומי מילל
יש נמל בישראל,
מי פילל ומי מילל
נמל בישראל!
הוי נמל, הוי נמלי,
יא חי לי לי עמלי.
יא חי לי לי עמלי,
הוי נמל הוי נמלי.
הוי נמל הוי נמלי
יא חי לי לי עמלי.

יא חי לי לי הנמל
המזח בוקע גל
בסופה וגם בסער
לעולים נפתח פה שער,
בואי, בואי אנייה
העלי לי עליה.

עליה לי העלי – יא חי לי לי עמלי
יא חי לי לי עמלי – עליה לי העלי
עליה לי העלי – יא חי לי לי עמלי

כביש משתרע...

תל אביב, תל אביב




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

רביעיית מועדון התיאטרון 

על השיר

 ביצועים (יוטיוב)

  • יוסף גולנד (קטעון מתוך סרטון של נתן אקסלרוד). ככל הנראה מדובר ביומן מס' 62 של חברת כרמל (הוקרן לראשונה 20.11.1936), שם שר יוסף גולנד שיר בשם "תל אביב" לפי המתועד בספרו של משה צימרמן חור במצלמה (הוצאת רסלינג 2003).

כותב אליהו הכהן, "בכל זאת יש בה משהו: שירי הזמר של תל אביב", עמ' 109:

באמצע שנות השלושים שבה מארה"ב הרקדנית היהודית, ילידת הארץ, נעמי ליף, וערכה כאן מופעי מחול. הזמר יוסף גולנד, שחקן תיאטרון "המטאטא", הגה אז רעיון לשתף אתה פעולה במופע משולב של זמר, משחק וריקוד. הם פנו לאלתרמן ולשלונסקי בבקשה לכתוב להופתעם המשותפת שיר שיתאים את הוויי הרחוב התל-אביבי. במחווה בלתי שגרתית הסכימו השניים להתחלק ביניהם בכתיבת השיר. היצירה הארוכה, שצמחה מן השיתוף הקצר, דמתה יותר לפואמה מאשר לשיר. בחלק הראשון מורגשת טביעת אצבעותיו של אלתרמן, בשני – ניכר הצלצול השלונסקאי, אך גולנד המבצע עשה בה כבתוך שלו, קיצר אותה, שינה והזיז בתים קדימה ואחורה.
סוף דבר - השיר הולחן בידי משה וילנסקי, חלקו צלילים, חלקו דקלום קצבי, וצמד האמנים יצא לסדרת הופעות בארץ ובגולה. גולנד הופיע על הבמה במדי שוטר תל-אביבי, ובתנועות יד כיוון את התנועה, והעלמה ליף השלימה את הופעתו ברמזים כוריאוגרפיים. נתן אקסלרוד, מחלוצי הקולנוע הארץ-ישראלי, הנציח את השיר בסרטון קצר שהוקרן באותה עת ברחבי הארץ. כעבור זמן החל להתפשט בצריפי תנועות הנוער שיר עברי אנונימי, שהחל במילים "אוטובוסים נחפזים", שלא היה אלא קטע אחד מתוך מגילת השיר הארוכה הזו. אבידה זו ראוי להשיב עתה לבעליה.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

תיווי: הלל אילת על פי הספר "בכל זאת יש בה משהו"

תגיות




עדכון אחרון: 02.03.2024 19:16:24


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: