קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.
זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.
פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.קשוב הלב. האוזן קשבת:
הבא? היבוא?
בכל ציפייה
יש עצב נבו.
זה מול זה – החופים השניים
של נחל אחד.
צור הגזרה:
רחוקים לעד.
פרוש כפיים. ראה מנגד
שמה – אין בא,
איש ונבו לו
על ארץ רבה.
מילים: רחל בלובשטיין
לחן: יהודה שרת
|
ותיקי "המחנות-העולים"  |
על השיר
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווי השיר בכתב ידו של יהודה שרת
תגיות
עדכון אחרון: 17.01.2023 12:11:07
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם